גישור בדיני נזיקין
דיני נזיקין
דיני נזיקין הם חלק מן המשפט האזרחי (להבדיל מהמשפט הפלילי, המנהלי וכו') העוסקים בחיובים לא רצוניים, בעקבות נזק שנגרם (להבדיל מדיני החוזים, לדוגמה, שעוסקים בחיובים רצוניים, שצד בחר להתחייב בהם מרצונו).
ישנה שורה של מצבים, שבהם נגרם נזק לאדם, בין אם לו עצמו ובין אם לרכושו ובגין אותו הנזק דורש הניזוק פיצוי מאת המזיק: רשלנות על סוגיה (כגון רשלנות רפואית, רשלנות מקצועית ועוד), תקיפה, לשון הרע, כליאת שווא, הסגת גבול וכו'.
דיני הנזיקין בישראל הם ירושה מהמנדט הבריטי. פקודת הנזיקין היא חיקוק מנדטורי. עם השנים פיתח בית המשפט העליון פרשנות ישראלית מקורית לפקודה ויצק בה תוכן משלו. דיני הנזיקין עוסקים בשתי שאלות עיקריות:
- האם קיימת אחריות של המזיק כלפי הניזוק?
- מה הסעד לו זכאי הניזוק?
הסעד העיקרי והשכיח הוא פיצויים ושאלת הערכת גובה הפיצוי היא שאלה מורכבת וסבוכה ודורשת מומחיות רבה בתחום.
העומס בבתי המשפט
גלוי וידוע כי הכמות הממוצעת של תיקים ששופט בערכאות הדיוניות בישראל נדרש לטפל בה בכל זמן נתון, עולה כדי כפל ואף יותר על כמות התיקים המוטלת על שופט ברוב מדינות המערב.
גם התנאים שבהם נדרשים שופטי ישראל למלא תפקידם (מחסור באולמות משפט ולשכות שופטים, בעוזרים משפטיים ובאמצעי עזר טכניים), הם, לרוב, פחות טובים מהתנאים שנדרשים לעבוד בהם שופטים במדינות אחרות.
התאבדותו בשנת 2011 של השופט מוריס בן עטר מחייבת חשבון נפש במערכת המשפט. הבעיה אינה רק של השופטים, אלא של כלל החברה הישראלית הנדרשת לשירותי המשפט.
השופט בדימוס אליהו מצא סבור כי, בהתאמה, הפתרון לבעיה זו יבוא מהחברה.
לשיטתי, גישור הינו הפתרון היעיל והמיטבי בעניין זה.
מהו גישור?
גישור הינו הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, שבו המגשר, גורם נייטרלי, מסייע בידי הצדדים להגיע לידי הסכם בהתאם לאינטרסים שלהם.
גישור הינו הליך קצר יותר וזול יותר מניהול הליך משפטי בבתי המשפט. המדובר בהליך וולונטרי (לא ניתן לכפות אותו על הצדדים או על מי מהם), אך כל מי שעיניו בראשו, יבחר בהליך זה, על כל יתרונותיו, על פני הליך משפטי ארוך, סבוך ויקר.
היתרון העיקרי בהליך הגישור, בין יתר יתרונותיו, הינו מידת ההשפעה של הצדדים על תוצאותיו.
בגישור, הצדדים, בעצם, כותבים את פסק דינם. הליך הגישור מתנהל באמצעות שיחות של המגשר על הצדדים ועם כל אחד מהם בנפרד. האמור בשיחות הנפרדות חסוי מפני הצד השני. בחסיון זה קיים יתרון רב, באשר הוא מאפשר לכל אחד מהצדדים לחשוף בפני המגשר את האינטרסים שלו, מבלי להסתכן בכך שהדבר ינוצל כנגדו לרעה.
ההליך כולו הינו חסוי והצדדים לא יכולים לעשות בו שימוש בבית המשפט.
גישור בנזיקין
תביעה נזיקית בעילת רשלנות רפואית, לדוגמה, הינה תביעה מורכבת, שכן על התובע להוכיח כי הרופא פעל שלא כרופא סביר ומיומן, וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. אם יתמזל מזלו של התובע ויוכל להביא חוות דעת מטעמו, הנתבעים יגישו חוות דעת סותרת.
כאמור, גם שאלת גובה הנזק הינה סבוכה.
גם היתרון של אורך ההליך הינו מאוד משמעותי כאשר המדובר בנזיקין היות וזהו תחום שעוסק, לרוב, בנזקי גוף של התובע אשר פוגעים בכושר השתכרותו והוא והסמוכים על שולחנו, נותרים, לא אחת, ללא יכולת להתקיים. מיותר לציין כי בנסיבות אלה יקשה מאוד על הנפגע לנהל הליך משפטי ארוך עד שיקבל פיצוי הולם.
עבור הנתבע היתרון המרכזי בגישור הינו סודיות ההליך, זאת להבדיל מהליך משפטי שהינו פומבי ופתוח לעיני הציבור הרחב.
על כן, בנסיבות אלו, בוחרים הצדדים לרוב לפנות לגישור. כך היה בבשא (י-ם) 1448/06 עיזבון המנוח דניאל חכיאשוילי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה. לעיתים זהו בית המשפט, מתוך הכרתו ביתרונות הגישור, שמפנה את הצדדים להליך של גישור.
בין אם הגישור התחיל ביוזמת בית המשפט ובין בדרך אחרת, בית המשפט מוסמך לעכב את ההליכים שבפניו עד לסיום הליך הגישור. הליך גישור מסתיים בהסכם גישור, אותו ניתן להגיש לבית המשפט על מנת שזה האחרון יעניק לו תוקף של פסק דין.
